אבני כליה

אבני כליה – תזונה ומניעה

אבנים בכליות הן משקעים מוצקים הנוצרים כאשר מלחים ומינרלים בשתן מגיעים לריכוז גבוה ומתגבשים. כל עוד האבן קטנה ונשארת בכליה היא לרוב אינה מורגשת, אך כשהיא נעה בדרכי השתן היא עלולה לגרום לכאב עז. הבשורה הטובה: תזונה נכונה והרגלי שתייה הם הכלי היעיל ביותר למניעה – חשוב במיוחד משום שכ-50% ממי שפיתחו אבן יפתחו אבן נוספת בתוך עשור.

סוגי האבנים – שכיחות, גורמי סיכון ומה שחשוב לדעת

הטיפול התזונתי – עקרונות המניעה

הצעד החשוב ביותר – שתייה מרובה: כ-2.5–3 ליטר נוזלים ביום כדי לדלל את השתן ולמנוע מהמינרלים להתגבש. מים הם הבחירה הטובה ביותר, ורצוי לשלב מים עם לימון או ליים סחוט – עשירים בציטראט המעכב באופן טבעי היווצרות אבנים.

• שמירה על צריכת סידן תקינה מהמזון: בניגוד לאינטואיציה, דווקא הפחתת סידן מגבירה את הסיכון לאבני אוקסלט. מומלץ לאכול מזון עשיר באוקסלט יחד עם מקור סידן באותה ארוחה – השניים נקשרים כבר במעי ומפונים בצואה במקום להגיע לכליה.
• הפחתת נתרן (מלח): צריכת מלח גבוהה מגבירה את הפרשת הסידן לשתן. יעד מקובל: עד כ-2,300 מ"ג נתרן ביום (כ-1 כפית מלח).
• מיתון חלבון מן החי: בשר, עוף ודגים בכמות גבוהה מעלים את חומציות השתן ומפחיתים את הציטראט המגן. כדאי למתן את המנות ולשלב חלבון מן הצומח.
• הפחתת מזונות עשירים מאוד באוקסלט (בעת הצורך): כגון תרד, סלק, טחינה, שוקולד ואגוזים מסוימים.
• הימנעות מתוספי ויטמין C במינון גבוה: עודפי ויטמין C מתפרקים בגוף לאוקסלט (אלא אם ניתנה הוראה רפואית אחרת).

חשוב: התאמת התזונה נעשית בליווי דיאטן קליני, ומתבססת על הרכב השתן (למשל בבדיקת איסוף שתן ל-24 שעות) ועל סוג האבן שהתגלתה – כך אפשר לכוון את ההמלצות במדויק ולמנוע אבנים חוזרות ביעילות.

דף זה מספק מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי או תזונתי אישי. האבחנה והטיפול יקבעו על ידי איש מקצוע ובהתאם למצבכם הרפואי.